מחבר: עו"ד ומגשר גילעד ושדי
הליך הגישור ,כשמו כן הוא – שיח לשם בניית גשרים בין צדדים שלרוב מיצו את הניסיון להידברות ולפתרון הסכסוך ,או לחילופין הגיעו לביהמ"ש ומשם הופנו למגשר שידון בעינינם ויחדיו ינסו לגשר על הפערים.
כיום, כשמערכת המשפט קורסת תחת הנטל וריבוי התיקים מתיש ושוחק את העוסקים במלאכה, נפתחו שערי בתי המשפט פני עולם הגישור . עולם שהחל להתפתח שנים קודם לכן בארה"ב ואירופה.
רבים מן המתדיינים בבתי המשפט ,מקווים או שמא בטוחים בפס"ד אותו יפסוק להם שופט פלוני אלמוני. אך ברבים מן המקרים אין הדבר כך ובקריאת פסק הדין מסתבר אחרת. ניתן לומר כי אדם כי החפץ לשלוט בתוצאות ההליך המשפטי כדי ויעשה זאת מחוץ לכותלי ביהמ"ש .במידה ואחד הצדדים ינסה להגיע לפשרה או לפתרון שמתקבל על דעת האחר יוכל למנוע את ההליך המשפטי וכן את התוצאות המתבקשות מהליך זה. במידה ואין הצדדים מצליחים להגיע להבנות ,יכולים הם לפנות אל המגשר שינסה בכלים של הדברות ,כבוד הדדי והקשבה למצוא נקודות הסכמה ולהביאם לחתימה על הסכם גישור המביא לקץ הסכסוך בדרכי נועם.
בגישור ימצאו הצדדים את עצמם מכוונים את תוצאות הגישור לתוצאה הטובה ביותר עבורם ,זו יכולה להיות תוצאה שחורגת מגבולות אותו הסכסוך ,תוצאה שיכולה להתקבל אך ורק בחדר הגישור.
בחדר הגישור מגלים הצדדים כי הסכסוך הנדון יכול להתקיים אף באווירה נעימה ולא מאיימת והנובעת בעיקר כי זהו הליך בו בוחרים הצדדים וכי יש באפשרותם להפסיקו בכל עת ולפנות לערכאות משפטיות. דבר נוסף המביא לפתיחות הצדדים הוא העובדה כי הדברים הנאמרים בגישור ,לא יתקבלו בביהמ"ש כראייה ויש איסור להשתמש בהם כנגד הצד האחר וכן אין אפשרות להעיד את המגשר בנושא הגישור וחלה עליו חובת סודיות.
דבר מעודד נוסף וחשוב לא פחות הוא ההבדל בהוצאות ניהול הליך משפטי אל מול הליך הגישור. הליך משפטי הנושא עמו אגרות ושכ"ט לרוב יהיה יקר משמעותית מהליך הגישור . גם אורכו של הליך הגישור לרוב יסתיים לאחר מספר פגישות שעל תדירותם יחליטו הצדדים.
בהליך הגישור, רב הסיכוי לצאת מיודדים לאחר החתימה על הסכם הגישור ,דבר המביא ערך מוסף להליך, דבר שכמעט ולא קורה בביהמ"ש וכל זאת משום שאחריות ביהמ"ש להיות משכין שלום אינה חלק ממטרות העל המנחות את מערכת עשיית הצדק.
תגיות: הליך הגישור